דבר הפרה האחרונה להישחט,
בבית המטבחיים האחרון בעולם
לפני סגירתו:
"בת מזל אני. אולי, בחגיגיות של הפעם האחרונה בה הוא משסף גרון, יקפיד השוחט על עומק החתך. אולי לרגל המאורע, יקפיד הווטרינר שהפועלים ימתינו עד אחרון פרפורי הגסיסה בטרם יתלו אותי על המסוע. ואולי השוחט כבר מותש וידו רועדת? ואולי זמנו של הווטרינר קצר, מחכה לחמוק בסתר מבעד לדלת האחורית?
באחו לא רחוק, מעבר לקירות הבטון שסוגרים עליי, משחקים פרה ועגל. שניהם נדונו מלידתם לשחיטה, אך אני הועליתי על המשאית לפניהם. ולעולם לא עוד. אתם שמבכים את גורלי – האחרונה שלא ניצלה – מדוע שלא תצטרפו לקהל הממתין לחגוג את הברחת הבריח על השער הראשי של בית המטבחיים?
שימחו איתם כפי שצהלתם כשהועלה הרודן על הגרדום (אינני זוכרת כבר איזה רודן). שימחו איתם כפי שצהלתם כשתמה המלחמה (איני זוכרת איזו, אך היתה זו אז המלחמה האחרונה). כששוחרר המחנה. כשנפלה החומה.
הקימו את עולמכם החדש! בת מזל אני. את ההמצאה השטנית הבאה של בני האדם כבר לא אזכה לראות."