פשעי מלחמה וטיח
ב-2009 כתבתי את הרשימה הזו על פשעי המלחמה של ישראל בהתקפה על עזה בחורף 2008-2009. כתבתי שהטיוח של פשעי מלחמה בישראל, ושההתחמקות בעולם מלחקור ולהעמיד לדין ישראלים החשודים בפשעי מלחמה, יביאו לכך שההתקפה הישראלית הבאה עשויה להאפיל על כל הזוועות שהתגלו בהתקפה הקודמת. זה עדיין נכון, זה שוב נכון.
חומת הפרדה
הרשימה הזו, על חומת ההפרדה, נכתבה בשנת 2004, כשבניית החומה היתה בעיצומה, ולפני שפורסמו פסקי-הדין המרכזיים של בית המשפט העליון וחוות-הדעת של בית המשפט הבינלאומי לצדק בעניינה.
מועד הכתיבה הופך את הרשימה למעניינת במיוחד. במבט לאחור, נראה שהניתוח המשפטי משתקף יפה בהחלטות שניתנו מאוחר יותר ע"י ערכאות משפטיות. גם הניתוח הפוליטי והחברתי נשאר אקטואלי במידה רבה. בפרספקטיבה של היום מעניין לבחון מה בו היה קולע ומדויק, ואלו חלקים דורשים דיוק ואבחון לאור האופן שבו התגלגלה המציאות.
גירוש וסלטה באוויר
הרשימה בוחנת את האופן בו מערכת המשפט הישראלית, ובג"ץ במיוחד, התמודדה בשנת 2002 עם מהלך ממשלתי לגרש לרצועת עזה בני משפחות של פעילים צבאיים פלסטינים מהגדה המערבית. כמו במהלך מיומן של אומן לחימה או להטוטן, נחלץ אהרון ברק מהפינה אליה דחקו אותו: בין אריאל שרון להאג, בין עקרונות משפטיים לפטריוטיזם מתלהם ובין עצמאות מערכת המשפט לסכנת ההתקפה עליה.
חרב הפיפיות
של הפעולה המלחמתית
בתי-משפט בישראל הרחיבו את המקרים בהם תביעות פיצויים של פלסטינים נדחות בנימוק שהפעולה הישראלית היתה "פעולת מלחמה", ולכן הפיצוי צריך להיבחן במקום אחר - כגון בערכאה בינלאומית.
הרשימה התפרסמה בשנת 2013 כמבזק הארת פסיקה באתר "המשפט ברשת" של הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא, והקישור הוא לפרסום שם.
40 שנות כיבוש ומשפט
הרשימה מנסה לסכם את ההתפתחויות והמגמות בפסיקה הישראלית בנוגע לשטחים הכבושים בארבעים השנים הראשונות שלאחר 1967. היא כוללת גם הרהורים על התפקיד המדכא של בתי-משפט ושל פקידים משפטיים, אבל גם על הכוח המרסן של מערכות משפט. הרהורים נוספים מתייחסים למקום של עורכות ועורכי דין במאבק בכיבוש.
שיטות חשוכות
דו"ח שכתבתי בשנת 2010 עבור המוקד להגנת הפרט ובצלם. הדו"ח סוקר את ההתנהלות כלפי עצירים פלסטינים שהוחזקו במתקן השב"כ בפתח-תקווה על-בסיס עדויות של 121 עצירים.
ייחודו של הדו"ח, ביחס למתכונת המקובלת בדו"חות של ארגוני זכויות אדם, היא בכך שהוא בוחן את הדברים בהקשרם, ולא מסתפק בהצגת פרקטיקות מנותקות ובהערכתן לאור המשפט הבינלאומי. השיטות המתועדות ממשיכות שיטות עבודה שמוכרות ממדריכים של ה-CIA. הן נועדו להביא לשבירה פסיכולוגית של העצור. יש לראותן קודם כל כאמצעי דיכוי, ולאו דווקא ככלים להשגת מידע, החורגים מהמותר בחוק.
גירוש בגלל כוס תה
רשימה זו נכתבה בשנת 2002 בעיצומה של הדרמה של הגירוש לרצועת עזה של בני משפחות של פעילים צבאיים פלסטינים מהגדה המערבית. על רקע הבסיס המשפטי שהמדינה ניסתה לתמוך בו את הגירוש, ועל רקע עובדות המקרה, אני מתאר באופן חווייתי את ההתרשמות שלי מהתיאטרון המשפטי שהתחולל ומהשחקנים שלקחו חלק בהצגה.











